יום רביעי, 14 ביולי 2010

"על נהרות בבל"

ביצירה "על נהרות בבל" מאייר עובדיה אגסי את הפרק הקצר (בן תשעה פסוקים) תהילים קלז.

האיור כולל שלושה מרכיבים שכל אחד מהם מלמד על התעניינות האמן בתחום נפרד:

א. ציטוט ארבעה פסוקים (מתוך התשעה) במלואם – התעניינות במקורות יהודיים

ב. ציור נהרות בבל – התעניינות בחוויות ילדותו בעיראק

ג. אריה מכונף – התעניינות במיתולוגיה ובארכיאולוגיה מקראית

א1. מימין אותיות הפסוק (תהילים קלז, ה) שמתחיל במלים "אם אשכחך ירושלים"

אגסי כותב את האותיות בלי התחשבות בסיום השורה המקורי בתנ"ך

הוא כותב, למשל:

תדבק ל

שוני לח

כי אם ל

א אזכר

כי...

א2. במרכז היצירה אותיות הפסוק (תהילים קלז, א) המתחיל במלים "על נהרות בבל"

א3 . משמאל במאונך הפסוקים (תהילים קלז, ח-ט) המתחילים במלים "בת בבל השדודה" ומסתיימים במלים הקשות:

אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ-- אֶל-הַסָּלַע, שבגללן, ככל הנראה, מאפיין את היצירה כולה הצבע האדום, צבע הדם.

ב. לטענת ד"ר יגאל בן נון במאמרו "חזיונות עובדיה - קטלוג תערוכה של עובדיה אגסי" (מרס 1987)

הקווים שבין קטעי הטקסט "מסמלים את הפרת והחידקל, ששינו את כיוון זרימתם לצפון-דרום במקום מערב-מזרח".

ראוי לזכור שאגסי עלה ארצה מבבל (עירק) כשהיה כבר כבן שלושים, ומראה הפרת והחידקל היה מוכר לו מחוויה אישית.

ג. בעל החיים המכונף

שימו לב לדמיון (למשל בזנב) בין בעל החיים המכונף של אגסי לבין הלמסו שנתגלה בארמון סרגון בעירק

"על נהרות בבל"

צייר:

עובדיה אגסי

כל הזכויות שמורות לאספן ששלח לי את התמונות




בעל החיים המכונף מן המאה ה-8 לפנה"ס
שנתגלה בארמון סרגון בעיראק
ומוצג במוזיאון הלובר בפריס

תמונת CC שהעלתה לויקיפדיה Marie-Lan Nguyen © ערך כרוב (תנ"ך)

באותו ערך בויקיפדיה גם נכתב כי אריות או שוורים מכונפים שימשו כעיטור על קירות ודלתות... כשומרים בשני צדי הכניסה למקדשים במסופוטמיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה