יום ראשון, 14 במרץ 2010

השפעת התנ"ך על שמות פרטיים בערבית

המילה "ערבי" מופיעה בספר ישעיהו (יג, כ) ובספר נחמיה ב, יט) אך, ככל הנראה, במשמעות של תושב הערבה ולא במשמעות של עם.

להלן רשימה של שמות לבנים שמשמשים כשמות פרטיים אצל הערבים לצד מקורן המקראי:

אברהם- אברהים ("סורת איבראהים" היא הסורה ה- 14 בקוראן)

אדם

אהרן- הארון

אידריס- חנוך

איוב- איוּבּ

אליהו- אליאס (מר אליאס)

אלישע- אליסע

אשר- תארי

בנימין - ימין

גבריאל- ג'יבריל

גד - גנדה

דוד- דאוד

זבולון- סבלאן

זכריה- זכריא

חבר- הוּד (נכדו של אשר)

יהודה- הודא

יהושע- יושוע

יונה- יוּנס, יונוס

יוסף- יוסוף

יעקב – יעקוב

יצחק – איסחאק

ישמעאל - איסמאעיל (אסמאעיל)

יתרו - שועייב

לוט- לוּט

לוי - לאווין

משה- מוסא

נוח- נוּח

עובדיה- עבדאללה

עמרם- אימרן

ראובן- רובין

שלח- צאלח נכדו של שם)

שלמה- סוליימן (סולימן, סולימאן)

שמות לבנות:

מרים

מלכת שבא - בלקיס/בילקיס

בנוסף ראוי לציין שלתנ"ך השפעה רבה גם על מאות שמות ערביים למקומות בארץ ישראל. להלן כמה שמות ערים:

צפת- ספד

יפו- יפא

עכו- עכא

ירושלים הקדושה – אורשלים אל קודס

בית לחם- בית לאחם

חברון – חליל (=חבר)

פרטים נוספים על הקשר של הפלשתינאים לעברית ולארמית ועל משמעויותיו הפוליטיות תמצאו בספרון של צבי מסיני "ההתחברות" ובעיקר בפרק "השפה והשמות".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה