בחושן היו ארבעה טורי אבן:
אודם פטדה וברקת (שמות לט י)
נופך ספיר ויהלום (שמות לט יא)
לשם שבו ואחלמה (שמות לט יב)
תרשיש שוהם וישפה (שמות לט יג)
תשע מתריסר אבנים אלה נזכרות גם ביחזקאל (כח, יג)
לא ברור כלל אם אבני החושן המקוריות הן אותן אבנים-טובות שהשמות האלה מציינים כיום; זהו חלק מתופעה כוללת יותר של שימוש במלים מקראיות שמציינות כיום דברים אחרים, אבל למי שאינו מתעמק בחקירתן נדמה כאילו משמעותן יציבה מתמשכת וקיימת גם כיום.
חלק משמות אבני החושן משמשים כיום כשמות משפחה (למשל ספיר, שבו, שוהם) וכשמות של רחובות בערי ישראל השונות.
היישוב שוהם באזור המרכז מחולק לתריסר שכונות שנראות מן האוויר כמו אבני החושן.
סמוכים לו היישובים נופך (מועצה אזורית מודיעין) ברקת ואחלמה (בית עריף)
אבן ספיר הוא מושב בפרוזדור ירושלים, שנקרא אמנם על שם ספר משנת 1864 בשם "אבן ספיר" של רבי יעקב הלוי ספיר, אבל דומני שברור לכל שהשם של הספר מקורו באבן החושן הנקראת ספיר.
מושב ברקת וחושן
תמונת CC שהועלתה לויקיפדיה ערך "ברקת (מושב)" על ידי Easy n ©
אודם - אחת מאבני החושן
תמונת CC שהועלתה לויקיפדיה ערך "אודם" על ידי
Louise Oriole ©
-
לשם-
תמונת CC שהועלתה לויקיפדיה ערך "חושן" על ידי
Hgrobe ©
"חושן" - פסל פליז מוזהב של יצחק דנציגר (1969)
תמונת CC שהעלה יאיר טלמור © לויקיפדיה ערך "יצחק דנציגר"
מוצג במוזיאון הרצליה
הפסל הוזמן במקור עבור בית הכנסת של הטכניון, שבו לימד יצחק דנציגר בפקולטה לארכיטקטורה אך לא הוצב שם משום מה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה