המערכת של סמלי שנים עשר השבטים משמשת את אמני היודאיקה למיניהם כמוטיב נפוץ במיוחד, אך מאחר והסמלים עצמם אינם מתוארים במקרא' כל אמן מרגיש עצמו חופשי לעצבם כרצונו. התוצאה היא שיש יוצאים רבים מן הכלל. למשל בתמונה שלפנינו מופיעים סמלי השבטים בפסיפס שמוצב בבית כנסת בגבעת מרדכי שבירושלים. הסמל של יהודה אינו גור אריה, שהוא הדימוי המקובל והנפוץ ביותר לייצוג שבט זה- אלא כתר. הסמל של דן אינו נחש אלא מאזניים, והסמל של יוסף אינו ענף פורח אלא עץ תמר.
חריגות בסמלי השבטים
באדיבות
(c)
Ori229
מויקישיתוף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה