כבר בחורבות בית הכנסת בכפר נחום (מאה שלישית לספירה) שעל חוף הכינרת, חקוק באבן ארון הברית על גלגלים.
תמונת CC מאת אבישי טייכר © מויקיפדיה ערך "כפר נחום"
דוד מפזז לפני ארון הברית (על פי שמואל-ב, ו טז)
צייר:בן ציון קפלן
צילם: מאיר חרמון ©
-
ארון הברית והכרובים
מאת פרופסור ישעיהו ירניצקי ©
ארון הברית - ציור של אליהו סידי
צילם: אברהם חי
ההומור של אליהו סידי איננו נעצר אל מול הצנזורה הבלתי כתובה של הציבור הדתי, שדורש לכאורה התייחסות כבדת ראש לקודשי היהדות, וכך מוצא עצמו חתול לוקח טרמפ על מסע ארון הקודש בחזרה לירושלים, מסע שהוא לכאורה איור של סיפור מקראי, אבל באותה מידה הוא מתרחש כאן בארץ מאז תחילת הציונות. החתול מזכיר לי את אצבעוני שיושב באוזנו של הסוס, אלא שאצבעוני מכוון את הסוס, ואילו החתול מסתפק ככל הנראה בחום השמש. השביל שבו נוסע הארון איננו שביל רגיל - הוא עשוי מכפות ידיים שמזכירות את הביטוי "על כפיים יישאונך פן תיגוף באבן רגלך" (תהילים צא, יב). כפות הידיים יוצאות מתוך מעילים שחורים בסגנון של החרדים. המעילים יוצרים תהומות משני עברי הדרך, ובעיניי יש בתיאור שכזה של היהדות החרדית איזו נימה של ביקורת כלפיהם, למרות שאליהו סידי הוא עצמו יהודי שומר מצוות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה