תרנגול כפרות
כל הזכויות שמורות לפרופסור ישעיהו ירניצקי 2009
-
מקור הביטוי "שעיר לעזאזל" בספר ויקרא (פרק טז פסוקים ח, י, כו)
"שעיר" הוא תיש ו"עזאזל" הוא הר במדבר יהודה ממנו שילחו (ביום כיפורים בזמן שהמקדש היה קיים) את השעיר למדבר כשהוא נושא את חטאותיהם של בני ישראל.
בימינו הביטוי משמש לתיאור מצב שבו איש תמים נענש במקום איש חוטא, או לתיאור מי שהואשם בכישלונם של אחרים.
בסלנג מקצרים את "לעזאזל" ואומרים "לך לעזה". בנוסף כשכועסים נוהגים לומר "לעזאזל איתך" "לך לעזאזל" " מה לעזאזל הוא חשב לעצמו".
בקרב החוקרים יש הצעות שונות לזיהוי המקום ממנו שולח השעיר וביניהן סרטבה וצוקי נחל מכמש.
טלה בר פרסמה באתר האינטרנט "האייל הקורא ביום 27/06/2005 מאמר מקיף "על משמעות הביטוי 'שעיר לעזאזל'' במקור, ועל משמעותו בשימוש הנרחב שנעשה בו בשפה המודרנית".
זאב גלילי פרסם באתר האינטרנט שלו "היגיון בשיגעון" רשימה של שעירים לעזאזל בחברה הישראלית:
חרדים
עדות המזרח
עולים מרוסיה
אתיופים
גרוזינים
מתנחלים
ניתן להוסיף לרשימה זו:
התקשורת
מפקדים אחדים במלחמת לבנון השניה
עודד בוכנר כתב ספר בשם "שעיר לעזאזל" על בנו הקצין מתן בוכנר, שלטענת האב הוקרב על ידי המערכת הצבאית לצרכים פוליטיים.
אפרים קישון (1924-2005 ) פרסם בשנת 1998 רומן סאטירי בשם "שעיר לעזאזל" בהוצאת הד ארצי.
בשירו "הנה בא הבום" כתב הצל: "השעיר לעזאזל של משטרת ישראל/ זה נכון אני שעיר אז תלכו לעזאזל"
מנהג הכפרות הוא זכר לשעיר לעזאזל (ההבדל הוא שהראשון אישי והשני לאומי)
פרופ' אורציון ברתנא פרסם במעריב ביום 8/10/2008 מאמר בשם "תרנגול כפרות: שעיר לעזאזל"
תרנגול כפרות הוא שמו של אחד מספריו הידועים של הסופר אלי עמיר שפורסם בשנת 1983.
בני הזוג האמנים נחמה לבנדל ונדב בלוך מעין הוד בנו מיצב בשם "שעיר לעזאזל" שהוצג ברומא בגרמניה ובישראל. הרעיון ליצירה עלה בעקבות בקשת הסליחה של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2000. היצירה מבוססת על הפסוקים המקראיים העוסקים בנושא השעיר לעזאזל. הפסל, בדמות תיש בגודל טבעי, עשוי מחומרים שנמצאו ברחוב, מכוסה בדפי ספרי היסטוריה בשפות שונות, שמתארים את פשעי האנושות, ותקועים בו מסמרים כמו בבובת וודו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה