יום חמישי, 3 בדצמבר 2009

מלחמת גוג ומגוג

מודעה שקוראת בתוקף לחזרה בתשובה

לא ברור מי מופיע בצילום - המשיח, מפרסם המודעה או מישהו אחר

מי שמרטו את המודעה הזאת אולי לא קראו את האיום שהפוגע במודעה יפגע משמים

צילום שלי

-



התמונה באדיבות fishtuna מפליקר

שצילם אותה

בדרך אילת פינת נחלת בנימין


על פי המקרא מגוג הוא אחד משבעת בני יפת (בראשית י,ב). על שמו נקראה ארץ מגוג שבראשה עמד נשיא בשם גוג.

המושג "מלחמת גוג מגוג" מקורו בנבואת יחזקאל (לח,ב, וכן שם יח-כג) והוא משמש כותרת לנבואה על מלחמה שתתרחש באחרית הימים שבמהלכה

א. תקום קואליציה של אומות בראשות גוג שתבוא להלחם על אדמת ישראל

ב. תפקוד את הארץ רעידת אדמה

ג. תהיה מלחמת אחים

ד. הקואליציה תובס וגוג ועדתו יקברו בישראל (יחזקאל לט, יא, טו)


בדרך כלל מפרשים את מלחמת גוג ומגוג כמלחמה חיצונית שתקרה במקום מסוים ובזמן מסוים, אבל, מאחר והתורה איננה תלויה בזמן, ניתן לפרש את הביטוי "מלחמת גוג ומגוג" גם כביטוי לתקווה שבאחרית הימים יפסיק כל אחד מאתנו לשנוא, לקנא, להתגאות ולהתווכח, וכולנו נסתובב בגן של רגשות עדינים.

נושא אחרית הימים בכלל ומלחמת גוג ומגוג בפרט מהווה חממה למיסטיקנים ולמחשבי קיצים, שמתעוררים לדון בו מדי רעידת אדמה.

משה בן אפרים בספרו "גוג: רומן אפוקליפטי" (בהוצאת ירון גולן, 1998) מתאר תסריט לפיו יהודים ישראלים שרוצים להקים את בית המקדש גורמים למלחמה גרעינית.

הוצאת עם עובד פרסמה בשנת 1987 את ספרו של מרטין בובר "גוג ומגוג - מגילת הימים", שמתאר, בין היתר, את הצפייה לגאולה בימי נפולאון.

אברהם טל בשירו "מלחמה":

את מדברת איתי על אהבה/ ובתוכי גוג ומגוג...
יודע שהגיע הזמן ובשינוי יכול לבחור/אך עדיין בתוכי גוג ומגוג...

ב"לא נורמלי", שיר שאהוד מנור כתב ללחן של גרי אקשטיין מופיע הבית:

בספרים כתוב שזה עניין ביולוגי/ ההורים אומרים שזה יעבור/

כל גופי שדה קרב סערת גוג ומגוג בי/ ואותי היא עלולה עוד לגמור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה