יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

מה להגדת פסח ולתורה

כשם שהמשנה והתלמוד מבוססים על התנ"ך כך גם הגדת פסח, למרות שקצת קשה לקלוט את זה מרוב שהיא גדושה בשירים ובמדרשים מאוחרים.

להלן כמה דוגמאות לנוכחות המקרא בהגדה:

א. הנושא המרכזי

ההגדה עוסקת בסיפור יציאת מצרים המקראי, שעומד במרכזו של ספר שמות.

ב. מצוות

האב הקורא בהגדה ממלא כמה מצוות כמו למשל:

1. "והגדת לבנך" (שמות יג, ח)

2. מצוות זכירת יציאת מצרים (שמות יג, ג)

3. את מצוות אכילת המצות (שמות יג, ו)

4. מצוות ביעור חמץ (שמות יג, ז)

ג. מכות מצרים

עשר המכות שאודותיהן מסופר בהרחבה בספר שמות מוזכרות בהגדה של פסח (רבי יהודה סימנן בראשי התיבות דצ"ך עד"ש באח"ב).

ד. אליהו הנביא

יש מי שנוהגים למזוג יין לכוסו של אליהו הנביא בלי לשתות את היין, ויש מי שנוהגים לפתוח את הדלת לכבודו.

ה. ציטוטים מהתנ"ך

  1. בדיון בשאלה כמה מכות לקו המצרים מצטטים רבי אליעזר, רבי עקיבא ויוסי הגלילי פסוקים משמות ח טו ("ויאמרו החרטומים אל פרעה") משמות יד, לא ("ויאמינו בה' ובמשה עבדו") ומתהילים עח, מט ( "עברה וזעם").
  2. הקטע "שפוך חמתך" הוא ציטוט מירמיהו י כה, תהילים עט, ו-ז; סט כה.
  3. הקטע "ארמי אובד אבי" הוא ציטוט מדברים כ"ו ה-ט, פסוקים שעוסקים במעבר מעבדות לחרות.
  4. השיר "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז" הוא מתהילים קיד.
  5. רבי אלעזר בן עזריה מצטט את הפירוש של בן זומא לפסוק "למען תזכור" (דברים טז, ג).

ו. אפיקומן

אפיקומן הוא זכר לקורבן הפסח שמקורו בשמות יב, כז.

כוסו של אליהו

באדיבות חבר פליקר joshbousel

בול מצות (חגי ישראל – פסח 1972)

בעיצוב דרור בן דב מתפרסם כאן באדיבות גדעון


ציור יציאת מצרים

כל הזכויות שמורות לפרופסור ישעיהו ירניצקי 2009


ז. בליל הסדר שרים לקראת סוף קריאת ההגדה את הפיוט "אחד מי יודע" שנכתב על ידי מחבר אלמוני בימי הביניים. רוב בתי השיר מתייחסים לדמויות ולאירועים מקראיים:

אחד אלוהינו

שני לוחות הברית

שלושה אבות: אברהם יצחק יעקב

ארבע אמהות: שרה רבקה רחל לאה

חמישה חומשי תורה: בראשית שמות ויקרא במדבר דברים

שבעת ימי השבוע

שמונה ימי מילה

תשעה ירחי לידה

עשרת הדיברות

אחד עשר הכוכבים מחלום יוסף (בראשית לז, ט)

שנים עשר השבטים

השיר נדפס לראשונה בהגדת פראג (1590) ולדעת החוקרים (למשל פרופסור שמעון שרביט מאוניברסיטת בר אילן) השורה השלוש עשרה (שאינה מתייחסת למקרא) היא תוספת מאוחרת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה