השפעת התנ"ך על עדי נס

התמונה "הגר" מתפרסמת ברשות עדי נס וכל הזכויות עליה שמורות לו

-

כל אחד מכיר את ציורי התנ"ך של גוסטב דורה, את פסל משה של ליאונרדו דה וינצ'י ואת פסל דוד של מיכלאנג'לו בואונרוטי, אבל מי מכיר צילומי תנ"ך? נדמה שתופעת הצילומים שמתייחסים למקרא לא נדונה עד כה כתופעה, אף כי נתפרסמו פה ושם עיונים ביצירה מסוימת או ביצירות של יוצר מסוים, כמו עדי נס.

בספרייה הוירטואלית של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) ניתן לראות את ארבעה עשר צילומי התערוכה, "סיפורי התנ"ך", שהתקיימה בבית הלנה רובינשטיין בשנת 2007. מדובר ביצירות מבוימות גדולות ממדים של עדי נס.

א. "הגר" - אישה צעירה, ענייה, יושבת על מדרגות, עם יד אחת פשוטה לפנים בתנוחה של מקבץ נדבות, ויד שנייה מסתירה את פיה. בעיניה מבט רב הבעה. תצלום זה נעשה במחווה לתצלום המפורסם של דורותיאה לאנג שבמרכזו  אם מהגרת.

ב. "קין והבל" - גבר צעיר לבוש שחורים, מכה גבר צעיר בחולצה פרחונית על רקע של רחוב עירוני מוזנח.

ג. "הבל" - גבר צעיר, לבוש רק במכנסיים קצרים, מוטל מת על ריצוף אקרשטיין, כשהצל שלראשו נראה כמו שלולית דם.

ד.יצחק (עם זקן לבן) יעקב (בסוודר אדום) ועשו (ג'ינג'י בחולצת ג'ינס) יושבים ליד שולחן במסעדה לנזקקים.

ה. "שאול ושמואל" - חסרי בית שנאחזים זה בזה בחשיכה.

ו."רות ונעמי" -מלקטות שאריות לאחר ששוק הירקות נסגר.

ז. "רות ונעמי"- יושבות על אדמת שוק הירקות באפיסת כוחות.

ח. "אברהם ויצחק" - חסרי בית. אברהם דוחף עגלת סופרמרקט עליה שוכב יצחק על ערמת בקבוקי פלסטיק למכירה.

ט. "אליהו" - חסר בית זקן השוכב מוקף בעורבים על ספסל עם "כרית" מטלטליו האסופים בשקית ניילון מתחת לראשו.

י. "נוח" - שיכור ששוכב עירום מתחת למכונות להשאלת סרטי די.וי.די.

יא. "דוד ויהונתן" - נערים חבוקים, אחד מהם, לבוש בחולצת טי לבנה מלאה כתמים, נושא בידו קב, אך נשען לא על הקב אלא על חברו, על רקע של גרפיטי במנהרה שיש אור בקצה שלה.

יב. "איוב"- דיוקן של איש זקן, בן ימינו, על פניו זיפי זקן. הוא חסר שינים, לבוש בחולצה לבנה מקומטת, על רקע שחור לבן.

יג. "איוב ורעיו" - ארבעה גברים לבני שיער, שלושה מהם עומדים ומשוחחים בינם לבין עצמם, הרביעי יושב ומתבונן במצלמה.

יד. "יוסף" - נער צעיר יפה תואר עם חולצת פסים על רקע שכונת עוני.

עדי נס, ביצירות אלה, מתייחס לסיפורי התנ"ך לא כאל סיפורים היסטוריים, אלא כאל סיפורים שקורים עכשיו, ולצערנו, ככל הנראה, יקרו גם בעתיד. עיקרו של התנ"ך הוא העזרה לזולת, והתפיסה שהתנ"ך הוא משהו שצריך להוכיח את אמיתותו ההיסטורית באמצעות מחקר מדעי (וארכיאולוגי) עוסקת, לפיכך, בטפל.

תודה לדוד שפרבר שהפנה את תשומת לבי לתערוכתו של עדי נס