יום שלישי, 25 באוגוסט 2009

השפעת התנ"ך על חידושי מלים בעברית


מחדשי השפה העברית (אנשים חילוניים ברובם), בבואם להרחיב את השפה על מנת שנוכל להתמודד עם המציאות המודרנית, לקחו לעתים מלים מהתנ"ך ויצקו לתוכן תוכן עדכני.

"חשמל"- ענבר או מלאך, על פי יחזקאל א, ד "כעין החשמל מתוך האש".

המלה "אקדח" במקראית היא אבן יקרה על פי ישעיהו נד יב: " אבני אקדח... אבני חפץ".

"פחם" – חום או אש על פי משלי כו כא: " פחם - לגחלים, ועצים - לאש, ואיש מדיינים - לחרחר ריב".

"פוך" – אבן יקרה, על פי ישעיהו נד יא: "כי אני מרביץ בפוך אבנייך".

"פרפר" שם של נהר על פי מלכים ב ה, יב "הלוא טוב אמנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל"

אני מודה לדובוש על ההפניה לנושא זה.

ראו: ויקיטקסט ערך: "ביאור: מילים שמשמעותן השתנתה"


הביטוי "עלה תאנה"

בעקבות השימוש בעלה תאנה להסתרת חלקי הגוף המוצנעים בספר בראשית (ג ז: ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות) משמש הביטוי "עלה תאנה" לתיאור הסתרה של דבר שראוי להתבייש בו.

הביטוי הר געש

ביהושע (כד, ל) "הר געש" מופיע כשם של מקום מסוים, ואילו אצלנו זה שמו של כל הר שפולט לבה להנאתו

נ.ב.

הערה של ניצה וולפנזון:

בשמות כ''ח 4 - ''ומעיל וכתונת תשבץ''. הכוונה לרקמת אריג קלועה, מעשה משבצות. היום תשבץ הוא חידת תשבץ.
בשיר השירים ז'1 -'' שובי שובי השולמית.... ''. מפרשים את המלה "שולמית" כבת העיר שולם או שונם. בימינו זה שם פרטי.

המילה נס מופיעה בתנ''ך כמוט, תורן, דגל ומופת. גם כאשר מדובר על ''ותפתח הארץ את פיה'' (במדבר כו י) מוסבר שזה מופת ודוגמא לענשם של חוטאים כמו קורח ועדתו ולא מעשה בניגוד לחוקי הטבע. היום אנו מדברים על נס=פלא

תגובה 1:

  1. יש מילים שהיום משמעותן שונה מאשר הכוונה בתנ"ך
    (אף כי לפעמים יש פרושים שונים).
    רעיון בתנ"ך(ת)=מחשבת סרק, ועכשיו(ע)= מחשבה מקורית.
    רחם(ת)=התעלה שדרכה יוצא העובר.(ע)= התא בו גדל העובר.
    שמר(ת)=זכר, (ע)= השגיח.
    צליל(ת)=לחם קלוי וצלוי, (ע)= מנגינה.
    עוגה(ת)= מאפה כלשהו, רקיק, (ע)= מאפה מתוק.
    ניחוח(ת)= בא אצל קורבן, (ע)= ריח מעודן.
    נורא(ת)= מכובד שיראים מפניו, (ע)= מטריד ודוחה.
    עולם(ת)= זמן ארוך מאוד, (ע)= היקום בו אנו חיים
    המילה הנרדפת בתנ"ך לעולם(היקום) שלנו היא= תבל.
    אחוז(ת)= אחד מתוך מספר כלשהו, (ע)= אחד מתוך מאה.
    בדק(ת)= סדק, (ע)= חיזוק הבית.
    בטחון(ת)= אמונה בישועת ה', (ע)=הגנה מאויבים
    תמונה(ת)= תלת מימדית, (ע)= דו מימדית.
    נין(ת)= בן, (ע)= בן של בן של בן.
    מזימה(ת)= תוכנית חיובית, (ע)= תוכנית שלילית
    יש מילים בתנ"ך שיש להן כמה פרושים ביניהן גם משמעות המקובלת היום אך גם משמעות שונה:
    למשל מחול המופיע בתנ"ך הוא גם כלי נגינה כנראה דמוי תוף. תנשמת היא גם מין שרץ.

    השבמחק